ציק (שם זמני): האתר של צביקה בשור

האמנם אללה איסתור ולהקתו?

עלה בתאריך 29. יוני, 2009 ע"י צביקה בשור בקשר ל- אינטרנט

אולי זה משהו שמאפיין הרבה אנשים שחיים את הרשת, אולי זה עניין שלי, אבל לפעמים אני קצת לוקח כמה צעדים אחורה מכל ההתרחשות, לפחות זו הטכנולוגית-מוצרית, ומספר לעצמי סיפור על זה שהרשת עכשיו קצת משעממת. שהדברים עכשיו קצת עומדים במקום אחרי פרץ התחדשות וחדשנות ענק. זה מה שסיפרתי לעצמי ככה בחודשים האחרונים, שהווב 2 על כל גווניו נתן את הפריצה שלו, בשלוש שנים קרו פליקר ומייספייס ופייסבוק ויוטיוב ודיגג וטוויטר, ועל זה ההבשלה וההתפרצות של הבלוגים, והמהפכה פחות או יותר הושלמה, ועכשיו היא מתיישבת קצת, מספחת אליה את אחרוני הסרבנים (אלה שלא הצליחו להבין את ההבדל בין קרוקס לפייסבוק), ומשתכללת חברתית. שזה עניין מעניין כשלעצמו (אירן בטוויטר, מייקל ג'קסון אול אובר דה פלייס), אבל מול הטירוף של שלוש שנות פריצת הווב2, אנחנו מתכנסים לתקופה רגועה.

לא שלא היתה לתחושה הזו איזו אחיזה במציאות, אבל ברור שהיא לא סיפרה את הסיפור. אולי את הסיפור שלי, שרק לפני חצי שנה סגרתי סטארטאפ של ווב2, ראיתי והרגשתי איך המשבר הכלכלי הזה חונק את הבייבי שלי ואז חונק קצת את כל הזירה. אבל זה לא שברקע העולם של הרשת והתקשורת מפסיק לקדוח בקצב אקספוננציאלי. כמו שפעם האחרונה שחשבתי שהרשת משתעממת לה, כשיצאתי גיליתי שדייב ויינר המציא את הבלוגים, שיריב חבוט כבר הביא אותם לארץ, ושמשהו מדהים קורה.

דברים מתחילים ליפול עלי. דברים מרגשים. כמו למשל ההבשלה המופלאה של הסלולרים שיודעים לתקשר עם הרשת באופן חלק. האייפון כדוגמה הקלאסית. והחיבור ל-GPS, אבל בעיקר החיבור לעולם החברתי הזה שנוצר. טוויטר+אייפון. זה כאילו בנאלי, אבל כשזה יהפוך למשהו שלכולם יהיה, זה יהיה די מדהים. ומה שעוד יותר כיפי זה שמול האייפון מתחילה להתגבש תחרות אמיתית (לא מסוני, לא מנוקיה, לא מסמסונג) מהאנדרויד של גוגל, מערכת הפעלה ניידת פתוחת קוד, שתייצר סביבה קהילה לא פחות כיפית מזו של האייפון, ושהגישה שלה תהיה פחות אנלית משל אפל. בגדול זה אומר שהמכשירים הסלולריים יוצאים מגטו ה-wap המעפאן שבנו לנו ספקיות הסלולר, ונכנסים למשפחת העמים של האינטרנט כחברים מן המניין. האינטרנט הולכת לגדול שוב, להתשכלל שוב, להתקרב עוד יותר לחווייה היומיומית.

wave על אנדרויד ואייפון

מעבר לזה יש כל מני דברים חדשים כמו ה-wave של גוגל, עוד יצירה פתוחת קוד שרוצה לקחת את צורות התקשורת המקובלות היום ברשת (הודעות פרטיות סטייל אימייל, צ'טים סטייל מסנג'ר, פוסטים בבלוגים, תגובות לפוסטים, עריכה משותפת של מסמכים) ולחבר אותם למעין מישמש שקוף, בו כל דבר הוא כל דבר. זה מעיף את המוח, מפחיד כמעט ברמת השינוי הקונספטואלי של איך אנשים מתקשרים ביניהם. תוסיפו לזה חיבור סימלס של וידאו, תמונה וקול, וקיבלתם פלטפורמה בלתי נתפס של תקשורת המונים להמונים, שיחת כל השיחות. והכל קוד פתוח, כן? כל מה שהמהנדסים הגאונים של גוגל עושים זו ההתחלה, וזה לא שייך לאף אחד. מעיף את המוח.

ויש את גוגל voice שישנה עוד יותר את הדרך בה אנחנו מתייחסים לשיחות, קוליות כרגע אבל בעתיד גם וידאו, ואיך לא רק שהכל מתנקז למספר אחד ומוטס משם לאזור הכי זול, אלא שהכל יכול להיות מוקלט, ואת הכל אפשר לשתף. עולם שיחות הטלפון הולך גם הוא לצאת מהגטו ולהפוך לחלק בלתי נפרד מהרשת. תחשבו על פודקסט שיעשה את המתיחות של שי ודרור, או עיתונות חוקרת סטייל מייקל מור. תחשבו על בעיית הפרטיות המשוגעת, כשלהקליט את השיחות שלך יהפוך מסיוט טכנולוגי שמצריך רכישה של טייפ מנהלים, למשהו שקורה בלי מאמץ.

ותחברו הכל לאייפונים ולאנדרוידים. ולטוויטר/יוטיוב/פייסבוק. מה שאנחנו יודעים על האינטרנט הולך להשתנות. הפיתוחים של גוגל נמצאים בשלבים מתקדמים של השקה, האייפון כבר לגמרי פה, האנדרויד מבשיל באופן מעורר כבוד.

איך *זה* נגמר בסוף כולם יודעים, כן

ואני הכי מתרגש, ועולה אצלי השאלה אם אני מתרגש לשווא. כי ברור לי שהדברים האלה יהפכו את האינטרנט על הראש, כלומר הם יכולים, אבל נשאלת השאלה אם האנשים יכולים שיהפכו להם את העולם שוב על הראש. האם אני והחברים הקרובים שלי, שמתובנתים כבר להתחבר ליכולות חדשות כאלה ולמצוא בהן את הכוח החדש שלנו, האם התקרבנו כבר לעולם, או אולי מוטב לשאול אם הוא התקרב אלינו.

כי זה נכון שהאינטרנט הוא המדיום שגדל הכי מהר אי פעם (אם לא לוקחים בחשבון את האינטרנט הסלולרי כמדיום נפרד), שהגיע הכי מהר לכמות מכרעת של אנשים. הרבה יותר מהיר מהטלפון או הטלוויזיה או הווידאו, למשל. וזה נכון שליוטיוב ולפייסבוק, או בוא נדבר על אפליקציות ווב 2 באופן כללי, לקח הרבה פחות זמן מלאימייל להגיע למאות מיליוני משתמשים. זמני האימוץ הולכים ומתקצרים אקספוננציאלית גם הם, אבל עדיין, יש בי איזה ספק, אם הסיפור לא הופך להיות מהיר מדי, אם לא הולך להיפתח איזה פער שימושים באינטרנט, כזה שינתק את ההמונים מהמהפיכה, ולמעשה ינתק את המהפיכה מהמהפיכניות שלה. אני רוצה לקוות שלא, כי לא בא לי עוד פעם על האינטרנט של 99, שהיה ענק בראש אבל קטן יחסית בכמות האנשים. בא לי שהכל יקרה מהר, ימשיך להאיץ את עצמו עוד ועוד, ימשיך להתחזק ולשנות עוד את הדרך בה אנחנו מתייחסים לתקשורת, למידע, לכוח. אני רוצה שהשיחה בינינו תמשיך להשתכלל, תמלא עוד ועוד את התפקיד של השיחות הישנות, אלה החד צדדיות (מול המיינסטרים מדיה, מה שקוראים) או אלה המבודדות (שיחת הטלפון שאי אפשר להיוועץ במהלכה במידע רלוונטי). אני נרגש מהמחשבה על העולם הזה שאני לא יודע איך הוא ייראה, אבל אני מרגיש שהוא יהיה מוצלח יותר, מתאים יותר לנו כפרטים, כחברים בקהילות. אני מת שזה יקרה, אבל אני לא יודע.